לקראת הקיץ הקרב כלבים רבים מתחילים להיפגש זה עם זה בגינות ציבוריות ובפנסיונים ומחלת השעלת הופכת להיות נפוצה.
במאמר זה תוסבר המחלה, דרכי הידבקות, טיפול ומניעה.

אז מה זה בעצם שעלת (ברונכיטיס אקוטי)?

שעלת היא מחלה זיהומית מדבקת, תחילתה של המחלה נגרמת כתוצאה מהידבקות במספר וירוסים. הווירוסים פוגעים בריסים הממוקמים בקנה הנשימה, שתפקידם לסנן את האוויר הנכנס לריאות, וכתוצאה מכך מתאפשרת כניסה גם לזיהומים חיידקיים.

התוצאה הסופית היא כלב משתעל.
הבעלים בדרך כלל יתארו את הכלב כמתנהג כאילו תקוע לו משהו בגרון, לפעמים בעקבות השיעול האינטנסיבי עשויות להיגרם גם הקאות.

אבחון המחלה על ידי וטרינר

האבחון מתבסס על לקיחת הסטוריה מהבעלים על ידי הוטרינר. ברוב המקרים מדווח כי הכלב שהה בפנסיון או בגינת כלבים טרם נדבק. זמן האינקובציה נע בין יומיים לשבוע.

הווטרינר שיבדוק את הכלב יבדוק את קנה הנשימה ויקשיב לריאות על מנת לקבוע כי אכן מדובר בשעלת וכי אין מעורבות ריאתית. כלבים שחלו במחלה יכולים להמשיך להדביק כלבים אחרים עד שלושה חודשים לאחר ההחלמה.

טיפול במחלה

ברוב המקרים מדובר בשעלת קלה והטיפול היחיד בו יש צורך, הוא מדכאי שיעול.
במידה והכלב חסר מנוחה, עם תאבון ירוד וחום, קיים חשד כי הכלב סובל מדלקת ריאות משנית- במקרה כזה מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי למשך עשרה ימים.
כמו כן, בחלק מהמקרים יש צורך בצילום ריאות.

מניעה

היות ומדובר במחלה המערבת באופן מקומי את חללי האף, החיסון שניתן הוא חיסון בטיפות המוזלף לאף.
החיסון יכול להינתן מגיל שלושה שבועות והוא מגן מפני הדבקה למשך 10-12 חודשים.
מרגע מתן החיסון לוקח כארבעה ימים עד שבעל החיים מחוסן כנגד המחלה, לכן מומלץ לחסן לפחות ארבעה ימים לפני הכניסה לפנסיון.
חלק מהכלבים מגיבים בהתעטשויות קלות, או מעט הפרשות מהאף כשבוע לאחר מתן החיסון.