Skip to Content Contact Us

הרפס

אחד מהגורמים העיקריים לדלקת של הלחמית בחתולים (Conjunctivitis).
הלחמית היא למעשה החלק הוורוד שמתחת לעפעפיים, כשהווירוס גורם לגירוי באזור היא מאדימה ומתייבשת.
גם הקרנית עשויה להיפגע מהווירוס ולהפוך מודלקת עד מצב בו כיבים יכולים להתפתח בה.

ההדבקה בווירוס ההרפס היא קבועה, אך הווירוס תוקף את הגוף רק כאשר מערכת החיסון נחלשת באופן זמני מסיבות שונות. משמעות הדבר שהתסמינים המופיעים בעקבות פעילותו באים והולכים במהלך החיים.

לגורים מערכת חיסון חלשה יותר מבעלי חיים בוגרים, ועל כן הם נוטים להיות רגישים יותר לווירוס.

סימנים קליניים

1. עצימה קלה של אחת העיניים.
2. הפרשות מהעיניים (לרוב חומות).
3. אדמומיות של הלחמית.
4. בעיות נשימה.

אבחון וטרינרי


הדרך היחידה לאבחן בוודאות האם לחתול יש הרפס או לא, היא לשלוח דגימה מהפרשות באזור הלחמית למעבדה, בה תבוצע בדיקת PCR המסוגלת לגלות בדיוק רב נוכחות דנ”א של וירוס ההרפס. בחלק גדול מהמקרים אבחנה מבוססת על סמך סימנים קליניים והיסטוריה רפואית של החתול על ידי וטרינר.

טיפול וטרינרי

  1. אנטיביוטיקה- חשוב להבין שהאנטיביוטיקה לא פוגעת בווירוסים ובכללם ההרפס, אך מקלה על מערכת החיסון להלחם בהרפס ע”י סילוק זיהומיים חיידקיים משניים.
  2.  טיפות עיניים אנטי-ויראליות.
  3. אינטרפרונים.
  4. טיפול בחומצות אמינו ספציפיות.

מניעה

חיסון (החיסון המרובע), שאינו מונע לגמרי את המחלה אבל מקל על התסמינים.

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

email צרו קשר





Back top top