Skip to Content Contact Us

אגן – ניוון (היפ דיספלזיה)

רקע
HIP DYSPLASIA או HD היא מחלה אורתופדית המשפיעה על מפרק הירך.
באופן נורמאלי מפרק הירך בנוי ככדור עגול המתאים עצמו בצורה מושלמת למגרעת אליה הוא מתחבר באגן. מפרק מסוג זה דומה למכתש אובלי המאפשר תנועה חופשית של הגפה. המפרק מעוגן בעזרת רקמת חיבור- רצועות, גידים ושרירים, ומכיל בתוכו נוזל צמיגי (נוזל סינוביאלי) התורם לתנועה חלקה של המפרק.

HD נגרמת כתוצאה מפגיעה ברקמה התומכת של המפרק עקב היחלשות הרצועות, גידים והשרירים הסובבים אותו.
תהליך זה מוביל לחוסר יציבות שבעקבותיו נוצר שינוי במבנה המפרק, הפוגע בהתאמה שבין שני חלקי המפרק.
השינויים הנ”ל יכולים להיות חד או דו-צדדיים.

המחלה בעלת רקע גנטי ואופיינית בעיקר לכלבים מגזעים גדולים כגון רועה גרמני ורטריבר, אולם היא יכולה גם לפגוע במגוון גזעים נוספים.
המחלה יכולה לפגוע בכלבים בכל הגילאים.
משקל עודף הוא גורם סיכון נוסף המזרז את מהלך המחלה ומחריף אותה.

סימנים קליניים
– “צליעה קרה”, כלומר צליעה לאחר מנוחה וקושי בקימה משכיבה לעמידה, היא המאפיין העיקרי של המחלה, לפחות בתחילתה.
– בשלבים מתקדמים יותר הכלב מתקשה לבצע כל סוג של פעילות גופנית.

זהו מצב שיכול להתדרדר לדלקת מפרקים (ארטריטיס).

גורמי סיכון
* גזע– המחלה בעלת מרכיב גנטי ונפוצה בעיקר בכלבים מגזעים גדולים כגון: רועה גרמני, ברניז מאונטיין דוג ורטריבר, אך יכולה להופיע בכל גזע.
* תזונה– השמנה מהווה גורם סיכון ללקות במחלה ומחמירה את מצב הכלב היות ונוצר לחץ ועומס על המפרק.
בכלבים בעלי נטייה גנטית לחלות ובכלבים חולים מומלץ להפחית כ-25% מכמות המזון היומית.

* פעילות גופנית- נושא זה שנוי במחלוקת, היות ופעילות ספורטיבית שגורמת לעומס על המפרק, כגון קפיצות, עלולה להאיץ את מהלך המחלה. לעומת זאת, פעילות ספורטיבית מתונה כגון שחיה או ריצה יכולה לחזק את הרקמות התומכות במפרק.

אבחון וטרינרי 
אבחון המחלה נעשה באמצעות שילוב של בדיקה פיזיקאלית ע”י וטרינר הכוללת בדיקת צליעה ובדיקת המפרקים תחת הרדמה, איסוף היסטוריה מהבעלים לגבי דפוס הצליעה וכמובן צילומי רנטגן של האגן תחת הרדמה.
שילוב של כל הבדיקות הנ”ל מאפשר אבחנה, סיווג חומרת המחלה ומתן המלצות לגבי המשך טיפול.

בכלבים גזעיים הכלולים בגזעים בהם נפוצה המחלה, מחויב המגדל לבצע לאם ולאב המרביעים צילומי אגן על מנת למנוע העברה של תכונה זו לצאצאים.

במקרים אלה מבוצע צילום אגן תחת הרדמה הנשלח לוועדה ניטראלית הקובעת ציון למבנה, הנע בין 1 ל-5.

טיפול וטרינרי
הטיפול במחלה משתנה מאד בהתאם למצבו הקליני של הכלב, גילו, משקלו, דירוג מצב האגן לפי צילומי רנטגן והיכולת הכלכלית של הבעלים.
במקרים קלים ובינוניים הטיפול הוא שמרני ובמקרים קשים יותר יש צורך בטיפול כירורגי.

טיפול וטרינרי שמרני
1. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות NSAIDs קבוצת תרופות המסייעות לטיפול בדלקת המפרקים הנלווית לתהליך זה, תוך שיכוך הכאב הכרוך במחלה.

2. תוספי מזון- מכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין אשר פועלים בסינרגיזם. הגלוקוזאמין מסייע לבנייה של סחוס ולהגנה על סחוס קיים ואילו הכונדרואיטין מעכב היווצרות אנזימים הגורמים להרס המפרק. בכלב הסובל מ-HD הסחוס במפרק נשחק ונוצר מגע בין שני חלקי העצם שגורם לכאב ולנזקים נוספים למפרק. שימוש בתוספי המזון מונעים מעט את תהליך השחיקה. בשוק קיימים היום מספר תוספי מולטי-ויטמין עבור כלבים עם בעיות אגן המכילים את הרכיבים הללו.

3. הפחתה במשקל- כפי שצוין, משקל גבוה הוא אחד הגורמים למחלה וגורם מחמיר כאשר המחלה כבר קיימת. הסיבה לכך היא הגיונית ופשוטה וניתן לסכמה במילה אחת- עומס. ככל שנעלה את העומס על מפרק אשר רצועותיו שחוקות ורפויות, כך נמנע החלמה ונתרום להיחלשות נוספת של המפרק.
לכן, בכלבים הסובלים מהמחלה ובכלבים בעלי נטייה למחלה- מומלץ לשמור על משקל הנמוך ב-25% מהמשקל המומלץ.
קיימים היום בשוק מספר מזונות רפואיים המיועדים לכלבים הסובלים מבעיות אגן, מזונות אלה עשירים בתוספי מזון יעילים, הם מופחתי קלוריות ומכילים סיבים תזונתיים המסייעים בהפחתה במשקל.

4. פעילות גופנית– מומלצת פעילות גופנית המחזקת את חגורת האגן, כגון שחיה והליכה על מצע רך (חול). מאד לא מומלצת פעילות שבמהלכה הכלב קופץ על רגליו. באופן כללי כל פעילות גופנית בה הכלב מראה חוסר נוחות לבצעה אינה מומלצת.

טיפול כירורגי
קיימות מספר אופציות ניתוחיות לטיפול במחלה. בחירת הניתוח היא בהתאם למשקלו של הכלב, השינויים הניווניים הקיימים כבר במפרק, גיל הכלב, יכולתו הכלכלית של הבעלים ומיומנויות כירורגיות של המנתח.

1. Triple pelvic osteotomy) TPO)–  בניתוח זה מבוצעים מספר חתכים בעצם האגן, אשר מטרתם היא לשנות את זווית מפרק האגן ולהתאימה לעצם הירך.
מיועד לכלבים צעירים בהם צילומי הרנטגן מעידים על בעיית אגן חמורה מצד אחד, אולם בשל גילם הצעיר עדיין אין שינוי במבנה האגן.
ניתוח זה מורכב ויקר אך בעל אחוזי הצלחה גבוהים.

2. החלפת מפרק הירך– ניתוח במהלכו מוסר ראש הפמור (הירך) והמפרק המקביל לו באגן ושניהם מוחלפים בשתלים חיצוניים.
ניתוח זה מתאים לכלבים מבוגרים עם מחלה כרונית מתקדמת. מדובר בניתוח יקר הדורש מיומנויות כירורגיות טובות.
בכלבים מנותחים התוצאות הן טובות ורוב הכלבים חוזרים לאחר הניתוח לפעילות כמעט נורמלית ללא כאבים.

3. הסרת ראש פמור– בניתוח זה מוסר ראש הפמור (קצה עצם הירך) ובצורה זו למעשה “מבוטל” המפרק. בכלב המנותח נוצר “מפרק וירטואלי” המורכב משריר בלבד.
מדובר על ניתוח פשוט וזול באופן יחסי, אך הוא מתאים רק לכלבים השוקלים פחות מ-20 ק”ג.

טיפולים וטרינריים חדשניים נוספים
1. ADEQUAN– תרופה חדשה הניתנת בזריקה לשריר פעמיים בשבוע למשך חודש. תרופה זו עוזרת לחידוש הסחוס וגורמת לשיפור קליני במצבו של הכלב. מדובר בטיפול חדיש עם תוצאות טובות, החסרונות של טיפול זה הם מחירו היקר וזמינותו המוגבלת- התכשיר אינו קיים בארץ אך במקרים מיוחדים ניתן להזמינו מחו”ל.

2. הזרקה תוך-מפרקית של חומצה היאלורונית– טיפול שיעילותו הוכחה בבני אדם ובסוסים, וקיימים דיווחים רבים גם על הצלחה בטיפול בכלבים. מדובר על הזרקה תוך מפרקית של חומר הגורם ל”שימון” המפרק ובצורה זו מפחית את הכאב ואת התקדמות המחלה. הפרוצדורה צריכה להיעשות תחת הרדמה ובצורה סטרילית.

 

למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות הוטרינרי.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

email צרו קשר





Back top top