Skip to Content Contact Us

תסמונת החתול המנוזל

“תסמונת החתול המנוזל” היא תסמונת נפוצה מאד בקרב חתלתולים, בעיקר אלו הנולדים ברחוב.

ברוב המקרים מדובר בשילוב של מספר מזהמים, וירוסים וחיידקים שיחד יוצרים מחלה סוערת.

 היות והמחלה מאד מדבקת, בחתולי רחוב המחלה נפוצה גם בחתולים בוגרים.

 חתולים פרסיים, בשל מבנה אפם הפחוס, חשופים יותר להדבקות.

הווירוסים המחוללים הנפוצים המהווים יחד 90% מהמקרים הם: וירוס ההרפס ווירוס הקליצי.
פתוגנים נפוצים אחרים הם: מיקופלסמה, כלמידיה ובורדטלה.

משך המחלה הוא ברוב המקרים בין 7 ל-10 ימים, אך חשוב לזכור כי נגיעות בווירוס ההרפס והקליצי היא כרונית ובמהלך חיי החתול תיתכן חזרתיות בעיקר כתגובה ללחץ או בעקבות דיכוי של מערכת החיסון.

נגיף ההרפס ממשיך להדביק חתולים אחרים גם מספר שבועות לאחר החלמת החתול, ונגיף הקליצי מדבק גם מספר חודשים לאחר ההחלמה, וזו סיבה נוספת לשכיחות המחלה.

סימנים קליניים

  1. התעטשויות.
  2. הפרשות מהאף (שקופות, צהובות או דמיות).
  3. דלקות עיניים.
  4. חולשה.
  5. חוסר תיאבון.
  6. שיעולים וקשיי נשימה.
  7. צרידות.
  8. כיבים בפה ועל גבי האף.

 טיפול

  1. אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום החיידקי המשני.
  2. משחת עיניים לפי הצורך.
  3. תוספי תזונה מעודדי מערכת חיסון כגון חומצת אמינו ליזין.
  4. מורידי חום ומשככי כאבים לפי צורך.
  5. טיפול תומך: נוזלים, הזנה, מעודדי תיאבון.

מניעה

  1. שמירת החתלתול בבית ומניעת מפגש עם חתולי רחוב.
  2.  חיסון מרובע: מחסן מפני וירוס הקליצי קלמידיה והרפס – שלושת הגורמים העיקריים למחלה.
למידע אודות מחלות רבות נוספות ניתן לקרוא ב-אינדקס המחלות.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

email צרו קשר





Back top top